כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

פסק דין

מבוא

התובע, יליד 19.2.85, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 5.8.08 בשעה שרכב התנגש באופנועו בצומת הכניסה ליישוב אפרת.

הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקים שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך השאלה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת הדרכים והפיצוי הראוי בגינם.

הנכות

לשם בירור מצבו הבריאותי של התובע בעקבות התאונה מונה ד"ר שי קאופמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

בחוות דעתו מיום 19.6.10, סקר ד"ר קאופמן את תלונות התובע, את תולדות המקרה, את ממצאי בדיקתו, את המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו, ואת ממצאי בדיקות העזר שעמדו לפניו. אשר לנסיבות התאונה ציין המומחה שהתובע נפגע כרוכב אופנוע בתאונת דרכים ונגרמו לו שברים פתוחים בשוק ימין ובכף רגל שמאל. ממקום התאונה פונה התובע באמבולנס לבית החולים הדסה עין כרם, נותח בקבלתו ולאחר מכן אושפז למשך שבוע וחצי. לאחר שחרורו נאסרה עליו הדריכה על רגליו למשך כ-3 חודשים. התובע טופל בפיזיותרפיה במסגרת ביתית. לאחר שאושרה לו דריכה על רגליו, טופל התובע במסגרת "שיקום יום" ובפיזיותרפיה בקופת חולים. המומחה ציין שהתובע עבר 2 ניתוחים להוצאת המתכות משוק ימין וניתוח נוסף לתיקון הלוקס ולגוס משמאל.

המומחה פירט בחוות דעתו את תוצאות בדיקות העזר הרלבנטיות שנערכו לתובע: צילום שוק ימין מיום 5.8.08, שהדגים שבר טיביה + פיבולה טרנסברסלי עם ריסוק מקומי. צילום כף רגל שמאל מיום 5.8.08, שהדגים שברים מרוסקים של עצמות מטטרזי 2,3. הלוקס ולגוס עם עיבוי הבוניון. צילום שוק ימין מיום 10.8.08, שהדגים מצב לאחר קיבוע פנימי של השבר בעצמות השוק עם מסמר IMN וברגים נועלים. יש סטיית ציר לולגוס של 7 מעלות. צילום שוק ימין מיום 10.1.10, שמדגים שבר בעצמות השוק מחובר בזוית ולגוס של כ-7 מעלות. ציר סגיטלי תקין. צילום קרסול שמאל מיום 10.1.10, תקין. צילום כף רגל שמאל מיום 10.1.10, שהדגים שברים מרוסקים מחוברים עם תזוזה וקיצור במטטרזי 2,3. מצב לאחר תיקון הלוקס ולגוס לפי אוסטין שברון.

המומחה פירט בחוות דעתו גם את תלונות התובע כדלקמן: כאבים בברך ימין; אינו יכול לכרוע ברך; כאבים ומגבלות בתנועת כף הרגל; רגישות מקומית בשוק ימין ובכף רגל שמאל; אין תחושה בגב כף רגל שמאל; מתקשה בעמידה ובהליכה ממושכת; עובר לתאונה היה שוטר יס"מ וכיום אינו מסוגל לכך ומועסק בעבודה משרדית.

במהלך בדיקתו את התובע מצא המומחה את הממצאים הבאים: בברך ימין: ללא דלדול שרירים. טווחי תנועה מלאים וסימטריים לברך שמאל. מניסקי ורצועות תקינים; בקרסול ימין: מגבלה קלה בדורזיפלקציה של הקרסול (0 מעלות מימין, 5 מעלות משמאל, פלנטרפלקציה 20 מעלות דו צדדי) ; בכף רגל שמאל: צלקות ועיוות כמתואר להלן. רגישות ניכרת ומגבלה בתנועות מידטרזליות. קיימת מגבלה וכאב בניסיון להנעת אצבעות 2,3. בדיקה נוירוסקולרית תקינה. המומחה התייחס בחוות דעתו לצלקות וציין: צלקת ניתוחית אורכית באורך 7 ס"מ בקדמת ברך ימין, צלקת טראומטית בצורת ר בשוק ימין בגודל 2*3 ס"מ, צלקות ניתוחיות של הברגים הנועלים, צלקות רגישות ועיוות מקומי בגב כף רגל שמאל.

בפרק הסיכום והמסקנות סיכם המומחה שבעקבות התאונה נגרמו לתובע שברים פתוחים בעצמות שוק ימין ובכף רגל שמאל. בשוק ימין מדובר בשבר טרנסברסלי של הטיביה והפיבולה עם ריסוק מקומי (34B2 לפי AO). השבר טופל ניתוחית בהחזרה פתוחה וקיבוע פנימי באמצעות מסמר IMN. בהמשך בוצעו 2 ניתוחים להוצאת המתכות. השבר התאחה עם עיוות מקומי קל של 7 מעלות ולגוס. בכף רגל שמאל מדובר בשברים פתוחים מרוסקים של עצמות המטטרזי 2,3. השברים טופלו בקיבוע פנימי והתחברו עם עיוות מקומי וקיצור. בבדיקה נמצא עיוות מקומי בגב הרגל, מגבלה וכאב בתנועות מידטרזל ובתנועת אצבעות 2,3. המומחה ציין כי הלוקס ולגוס שבגינו נותח התובע ביום 6.4.09 אינו קשור לתאונה ומדובר בבעיות שהיו לתובע לפני התאונה (כפי שניתן לראות בצילומים שבוצעו ביום התאונה).

על יסוד ממצאיו קבע המומחה שבעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה כדלקמן: בגין מצב לאחר שבר בעצמות שוק ימין שהתאחה בזוית ולגוס, בשיעור של 10%, לפי פרט 47(2)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות"); בגין השברים בעצמות המטטרזי 2,3, בשיעור של 10% לפי פרט 49(4) לתוספת לתקנות; בגין הצלקות, בשיעור של 10% לפי פרט 75(1)(ב) לתוספת לתקנות. המומחה העריך שנכותו הזמנית של התובע הייתה בשיעור של 100% עד יום שחרורו ממסגרת שיקום יום, ובשיעור של 50% למשך 8 שבועות נוספים.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובע מיום 27.4.11, השיב המומחה שקיימת מגבלה זעירה בדורזיפלקציה, שכשלעצמה אינה מהווה בסיס לקביעת נכות ונובעת מהשבר בעצמות השוק – אשר בגינו ניתנה נכות. עוד השיב המומחה שכאשר יש מגבלות משמעותיות בתנועה ניתן להשתמש בפרט 48(3) לתוספת לתקנות. המומחה השיב שככל שיש מגבלה בקרסול ימין היא "נבלעת" בנכות שניתנה בגין השבר.

המומחה לא זומן לחקירה נגדית, ולאחר בחינת חוות הדעת ותשובות ההבהרה מצאתי שיש לקבל את קביעתו ולקבוע ששיעור נכותו הצמיתה של התובע בעקבות התאונה מסתכם ל- 27.1%.

הנכות התפקודית

לפני התאונה שירת התובע ביחידת יס"מ של המשטרה כלוחם. לפי תעודת עובד ציבור החתומה על ידי רפ"ק רונית לביא, ראש חוליית זכאויות שכר, גויס התובע למשטרה ביום 4.1.07 ושובץ בתפקיד סייר יס"מ. עולה מהראיות שלאחר התאונה ותקופת החלמה ממושכת, לא עלה בידי התובע לחזור למסלול השירות כלוחם ביס"מ והוא נאלץ להסתפק בעבודה פקידותית במשטרה. ביום 9.3.09 שובץ התובע בתפקיד סייר משל"ט והוא משרת עד היום בתפקיד זה.

עוד עולה מהראיות שבמקביל לעבודתו במשטרה החל התובע את לימודיו במכינה הקדם אקדמאית במכללת אריאל, מתוך כוונה ללמוד לימודי קרימינולוגיה. לאחר התאונה ולאחר ששב לעבודה במשטרה בשנת 2009, החל התובע ללמוד לימודי הנדסת לוגיסטיקה במכללת ספיר.

עולה מהראיות שהתובע ביקש להתפטר מהמשטרה בתחילת שנת 2011, ואולם לאחר שאושרה לא חופשה ללא תשלום, למשך 4 חודשים, חזר בו מבקשתו להתפטר. בתום החופשה ללא תשלום שב התובע לעבודה משרדית במשטרה, והוא עובד בה עד היום.

בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע ש"עקב התאונה וכתוצאה ממנה אני סובל מרגישות ונפיחות מעל הקרסול במקום בו היו ברגים. כל נגיעה במקום הזה גורם לי לכאב חד מאד ומשתק אותי לכמה דקות. כמו כן אני סובל מצלקת בקרסול ימין. אני סובל מצלקת ורגישות בגלל הצלקת בברך ימין. אני סובל מכאבים בברך, מתקשה לכופף את הברך וליישר את הברך לגמרי. אני לא יכול לכרוע על הברך. אני סובל ממגבלת תנועה בכף רגלי השמאלית, מכאבים ונוקשות של כף רגל שמאל, בעיקר כשאני מתעורר בבוקר ואני צריך לעסות את הרגל מספר דקות או לטבול את הרגל במים חמים, על מנת שאוכל לדרוך על הרגל. אני גם מוגבל בכיפוף אצבעות רגל שמאל. אני סובל מעיוות וצלקות בגב כף רגל שמאל וחוסר תחושה במקום." (סעיף 21).

עוד הצהיר התובע כי "אני לא יכול לעמוד יותר מרבע שעה רצוף, אני לא יכול ללכת יותר ממרחקים קצרים ולא יכול להרים משאות בכלל. למעשה אני מוגבל לעבודה משרדית בלבד." (סעיף 22).